אה, כמה זמן לא כתבתי, ואני עוד חייב לנמרוד פוסט על אופרה 10 ועל אופרה איחוד (שתיכלל רק באופרה 10.10, בסופו של דבר), אבל אולי פוסט קצר כמו זה יעזור להסיר את קורי העכביש מממשק הניהול של הבלוג…

אז לענייננו:
מאז חלונות 2000 (או אולי מאז NT?) נוצרה בעיה למשתמשי העברית שהזדקקו לתוכנות העובדות בחלון דוס, או אפילו סתם למשתמש שרצה להיעזר בשורת הפקודה כדי לעשות פעולות על תיקיות וקבצים עם שמות בעברית, אפילו בהתקנת חלונות עם לוקליזציה מלאה לעברית, בחלון דוס העברית הופיעה כאותיות לטיניות (ליתר דיוק, אותיות עם הטעמה). קיימת תוכנה בשם hebdos שמומלצת בכמה אתרים לתיקון המצב, אבל מניסיוני ומניסיון של אחרים, התוכנה הזו לא תמיד עוזרת משום מה.

גיגול קצר העלה שיש למיקרוסופט מדריך לנושא. שיטה ג’ שם לא עזרה, לפחות לפי מה שניסיתי, אז אני מסביר כאן את שיטה ב’.

אזהרה: בפעולות המתוארות להלן אנו משנים קובץ הגדרות מערכת מסויים. שינוי לא נכון שלו, שלא כפי המתואר, עלול לשבש את פעולת המחשב.

(עריכה בעקבות התגובה של חתול: קובץ הגופן נמצא גם בהתקנת חלונות XP באנגלית. אולי גם בגירסאות אחרות. אז רק תוודאו בתיקיית הגופנים שלכם שהגופן קיים, ותעברו לסעיף ג.)
א. השג את קובץ הגופן APP862.FON. תמצא אותו בכל התקנת חלונות עם תמיכה בעברית (Enabled, וכל שכן Localized) בגירסאות 98 או ME (מילניום).
ב. התקן אותו דרך לוח הבקרה, גופנים, קובץ, הוספת גופן חדש - בחלונות 2000 או XP, או בלחיצה כפולה על קובץ הגופן ובחירה ב”התקנה” - בחלונות גירסה 7 (ואני מנחש שגם בויסטה כך).
ג. פתח את “פנקס רשימות”. בחלונות 7 (ואני מנחש שגם בויסטה) צריך להפעיל את פנקס רשימות בלחיצה ימנית ובחירה של “הפעל כמנהל” לצורך שינוי הקובץ הבא.
ד. פתח את הקובץ C:\Windows\system.ini (אם חלונות מותקנת בכונן אחר או בתיקיה אחרת, עבור לתיקיה המתאימה, כמובן).
ה. הקובץ אמור להכיל את השורה [386Enh] כשאחת השורות תחתיה היא woafont=dosapp.fon. את השורה הזו צריך לשנות ל: woafont=APP862.FON.
ו. הפעל מחדש את חלונות.
ז. פתח חלון דוס, שנה את שפת המקלדת לעברית ו-וואו, זה עובד!

עדכון (14/09/09): בעקבות שיחה עם חתול נזכרתי שיש עוד הגדרה שצריך לבדוק. בתפריט של חלון דוס, “ברירות מחדל”, לוודא שהגופן מוגדר כ”גופני סריקה” (או Raster Fonts באנגלית). אם לא, שינוי ושמירה ואז פתיחה של חלון חדש (או הגדרה בנפרד ב”מאפיינים”, אלה נוגעים לחלון הנוכחי, לא לברירות המחדל של מה שייפתח מכאן ולהבא) אמורה לעשות את העבודה.

עדיין, אצל חתול זה לא עובד משום מה. מסתבר שיש מקרים מסובכים יותר. (/עדכון)

עדכנתי.

אתמול בצהריים כבר הרצתי sudo do-release-upgrade -d, נתתי לחבילות המעודכנות והחדשות לרדת (בערך שעה ורבע לקח לי) ואז עצרתי את התהליך. לא הייתי בטוח אם אני רוצה לשדרג לRC או לחכות להשקה הרשמית, אבל רציתי שאת רוב ההורדה אדע שכבר עשיתי לפני שיגיע העומס. בערב סיפרו לי שההשקה כבר קרתה (משום מה הייתי משוכנע שזה יהיה בשבת או משהו). ניגשתי להרצת השדרוג מחדש, הפעם בלי d-, ובאמת היתה רק דקה וחצי של הורדת כמה חבילות מעודכנות ואז התחלת השדרוג גופא. נתתי לעסק לרוץ בלילה (אחרי שעניתי לכמה שאלות של הגדרות). קמתי בבוקר והמערכת מעודכנת ומבקשת הפעלה מחדש.

לא ראיתי עדיין שיפורים מיוחדים, או ליתר דיוק לא חיפשתי כאלה, אבל ההרגשה היא שהכל רץ הרבה יותר מהר וחלק, וזה מאוד משמעותי על מחשב איטי כמו שלי.

גליצ’ קטן קרה כשעלתה המערכת הגרפית, הופיעה הודעה שXFCE לא נמצא ולכן המערכת תפעיל Failsafe Gnome. שיהיה, סגרתי את ההודעה בהשלמה. ואז, הפתעה, עוד הודעה, גם אפשרות Failsafe Gnome לא מסתדרת או משהו אז אקבל Failsafe Term, כלומר רק טרמינל פשוט, כדי שאנסה לתקן את הבעיה. נפתח לו הטרמינל הקטן, החלטתי לנסות צעד אמיץ, פשוט exit ולראות מה יקרה הפעם. הפעם המערכת הודיעה שיש Xfce4.Desktop, האם אני רוצה לקבוע אותו כברירת מחדל? ברור! כנראה ששינו את השם מXFCE לXfce4.Desktop ושכחו להסביר לעדכון גם לעדכן אי אילו קבצי קונפיגורציה (תצורה זו לא באמת מילה…).

בעיה נוספת שאני כרגע בחיפוש אחרי הגורם לה היא שכשאני מנסה להפעיל מטרמינל (שפתחתי מתוך המערכת הגרפית) תוכנית גרפית כלשהי בעזרת sudo (או gksu/gksudo, זה לא משנה, בדקתי), אני מקבל הודעת שגיאה “No protocol specified” והתוכנית מתלוננת שאין לה איך ליצור קשר עם שרת הX. בגיגול מהיר נראה שיש מספיק מידע על זה, אבל לא הספקתי לבדוק מה הפתרונות המוצעים. זה כבר יחכה למוצאי שבת, כנראה. עדכון מאוחר מאוד: כנראה שאחד מהעדכונים שהגיע סידר את הבעיה הזו וכעת הכל בסדר.

אחרי שיש לנו ניווט בדפדפן בעזרת המקלדת או בעזרת מחוות עכבר, באופרה “הוסיפו” אפשרות של ניווט בעזרת מחוות פנים.

יש בפוסט המקושר גם וידאו שהועלה ליו-טיוב ומדגים כמה מהיכולות החדשות.

ומעל הכל, ההוראות ב”דף ההורדה“:

Our server detects Face Gestures are already available on your browser version
To activate Face Gestures please ensure your webcam is plugged in and hold down the F8 key. You will hear a beeping sound as soon as Opera finishes calibrating your passive facial expression. Please don’t close your eyes, move your head or make any facial expressions while Face Gestures are calibrating. If you have any problems please refer to Known issues.

מענין אם יש מישהו שעדיין מחכה לביפ.

אז התחלנו, בשעה טובה (אני מקווה), את סמסטר ב’. חופש מדומה. למה? כי עוד אין תרגילים להגשה אז מרגישים רגועים. עוד כמה ימים כבר יצטברו התרגילים להגשה ואז שוב נרגיש את הלחץ, בדיוק כמו שהיה במשך סמסטר א’. זה נורמלי בהחלט, אבל משעשע שדווקא כשכבר התחלנו את הלימודים מרגישים רגועים. (חוץ מהלחץ מפסח ההולך ומתקרב, אבל זה סיפור אחר.)

הפניתי חבר לספסל הלימודים אל הבלוג של גדי. אח”כ חשבתי על זה שאני הרי מגיב שם מידי פעם > הוא יראה את שמי > יש לינק לבלוג > הוא יגיע גם לבלוג שלי, כנראה (תגיד שלום אם ביקרת, כן?). ואז פתאום הבנתי שכבר לא ממש אכפת לי.

זה, ביחד עם העובדה ששיניתי לפני כמה ימים את הפרופיל שלי בפייסבוק כשהוספתי קצת מידע ליצירת קשר, קישור לבלוג (מה שיכול להביא לפה עוד כמה שמכירים אותי) ושיניתי את הגדרות הפרטיות למתירניות יותר, הביא אותי לחשוב האם זה אומר שהתבגרתי וכבר לא אכפת לי שידעו כולם כל מה שאני עושה באינטרנט? או אולי זה אומר שלמרות שאני חי בחברה בה האינטרנט נחשב מוקצה, ברמה זו או אחרת, אני מניח שמי שיגיע לכאן ממילא “חוטא” בדיוק כמוני אז אין לי בעיה איתו? ואולי, בעיקר, לא אכפת לי שיגיעו לבלוג הזה כי אני כמעט לא כותב בו?

גמישות: היכולת להחזיק ביד אחת בהגה, רגל על הברקס, ויד מאחור מכניסה את המוצץ לפה של הקטנטונת שם בסל-קל (מותר, זה בעצירה, רגל על הברקס אמרתי).

חדר כושר: שם נרדף לחדר מדרגות. פעילות עיקרית: הרמת משקולות חיות (עד 15 ק”ג) בריצה לאורך הקומות.

(סתם הירהורים שעברו בראשי היום.)

כבר יותר מחודש שההסדר הוא שאשתי בבוקר בעבודה ואני שומר על הקטנה (4 חודשים). אני מגלה שנשים מאוד מופתעות מזה, שגבר מסתדר בלשמור על ילדיו הוא, אם זו האחות בטיפת חלב, רופאת הילדים בקופ”ח, או אשת הרב (הפעם הוא היה צריך אותי, בניגוד לפתגם המוכר). ואני אומר: די לשוביניזם, אנחנו שווים לא פחות, אם אתן יכולות למלא את התפקיד הזה, גם אנחנו יכולים.

מענין לענין באותו ענין, אני מתחרט על מה שהגבתי אצל אפרת. מסתבר שבהחלט יש מבטים.
שתי אפשרויות:
אולי זה רק בגלל שאני גבר עם עגלה, כנ”ל.
או שפשוט התחלתי לשים לב לזה, כמו הסיפור עם הזקן הארוך (תרתי משמע) על בעל זקן עבות שמישהו פנה אליו בשאלה איך הוא נוהג לישון, עם הזקן מעל השמיכה או מתחתיה. בעל הזקן הגיב שהוא בעצמו לא שם לב ויענה לו מחר. למחרת הם נפגשים כשהמזוקן עיניו אדומות מחוסר שינה, והוא מתחיל לגדף את השואל: “אתה יודע מה עשית לי? כל הלילה התהפכתי מצד לצד ולא הצלחתי להירדם, עד שלא שאלת הכל היה בסדר, כעת פתאום לא היה נוח לי עם הזקן מעל השמיכה, הציק לי כשהוא היה מתחת לשמיכה, הזקן הפריע לי גם כשזרקתי את השמיכה לרצפה”…

בניגוד למה שאולי אפשר לחשוב מהכותרת, אני דווקא נהנה מאוד מלינוקס. סיבות לא חסרות, אולי חלקן תתבהרנה דווקא במהלך תיאור התלאות.

החלטתי להחזיר לחיים את המחשב הישן שעמד כמשקולת גדולה באיזו פינה. כמה ישן? פנטיום 3, 192MB RAM. (היו לו 256, אבל איך שהוא, במשחקים שלי עם הסטיקים שם בנסיון להוסיף זיכרון, משהו התחרפן והוא מזהה כעת רק 192. ניחא.)

בעבר הרצתי עליו XP, כעת החלטתי להתקין לינוקס. מכיוון שיש לי בו שני דיסקים קשיחים (20GB כל אחד) החלטתי להשאיר את הXP ל”תצורת אתחול כפול” (הו, התרגמת הפושה).

כבר הורדתי בעבר וצרבתי (לא במחשב הזה) דיסקים של אובונטו, 8.04, 8.04 עם התקנה במצב טקסט, 7.04, אבל אף אחד מהם לא עבד לי במחשב הזה. חשבתי על בעיות של זיכרון מועט מידי, אבל זה נכון רק לדיסק ההתקנה הרגיל, שבאמת דורש 384MB (לפחות ב8.04), בוודאי לא למתקין הטקסטואלי.

באיזה שהוא שלב הסתבר לי שכנראה כונן הCD השתבש מתישהו במהלך השנתיים, או משהו כזה, שהמחשב עמד לו כאבן שאין לה הופכין, בטח אכל קצת אבק. הראיה הברורה היתה שהדיסקים הללו לא עברו את הIntegrity check העצמי כשהפעלתי אותו, כשבמחשבים אחרים הם עברו כמו גדולים.

כונן חדש אני לא הולך לקנות, לא מתכונן להשקיע שקל במחשב הישן הזה (לכן גם הזיכרון נשאר כמו שהוא), אז צריך למצוא פתרון אחר.

מסתבר שיש פתרון. באתר אובונטו יש הסבר איך להתקין את המערכת דרך האינטרנט, ממש כך. אלה לא בדיוק ההוראות שמצאתי אני, אני לא מוצא כרגע את הדף הספציפי שהשתמשתי בו, למשל, בmenu.lst לא טרחתי להוסיף את כל הפרמטרים שיש בלינק הנ”ל בשורה של kernel (למעט הנתיב לקובץ הקרנל עצמו, כמובן).

הכיף בהתקנה כזו היא שבמקום להוריד ISO של דיסק מוכן, כשיתכן שאתה לא מעוניין בחצי מהחבילות שם, כאן אתה יודע שיורד רק מה שבאמת מותקן. בנוסף, אתה מקבל מיד את החבילות המעודכנות, במקום לעדכן בשלב מאוחר יותר.

אחרי כל ההתקנה, אני מפעיל מחדש, והנה שוד ושבר, העכבר לא עובד! התחלתי לחשוד בXFCE (בחרתי בהתקנה להתקין xubuntu, במקום ubunutu שהיה נותן את gnome כסביבה הגרפית, כדי להקל על המחשב מאותגר הזיכרון), אז ניסיתי התקנה מחדש עם gnome ושום דבר.

גיגול קצר הביא אותי לדף הזה, בו מוסבר שאכן לעכבר סריאלי (בניגוד לעכבר המחובר בPS/2 או בUSB) יש צורך בהגדרה ידנית. משום מה, בעיצוב ההתקנה של אובונטו החליטו (וזה משהו ישן מאוד, כפי שמעיד הבאג בlaunchpad) שאין צורך לחפש עכבר המחובר בחיבור סריאלי.

הפתרון המובא בקישור הזה, המציע להגדיר ידנית את הגדרות שרת הX, לא רלוונטי, כנראה, בגירסאות החדשות. קובץ ההגדרות המוזכר שם היה ריק מלכתחילה, וגם אחרי שהשתמשתי בdpkg-reconfigure המוזכרת שם באחת השיטות לפתרון, כשכבר נוסף תוכן לקובץ, מופיעה שם הערה המודיעה ששינויים ידניים לקובץ לא יתקבלו בברכה. למדתי זאת בדרך הקשה, ניסיתי לשנות בכל זאת והדבר גרם לשגיאה באתחול השרת הגרפי.

אז מה כן עוזר? הפתרון המובא להוספת פקודת inputattach לפקודות האתחול בrc.local.

מה היה הכיף הגדול בלינוקס בכל מסע התלאות הזה? בלחיצה אחת (שלושה שהם אחת ואחת שהם שלושה, למי שמכיר… ) על צירוף המקשים קונטרול+אלט+F1, חוזרים למסוף טקסטואלי ואפשר לבצע משם הרבה פקודות. למשל, עריכת הקבצים הרצויים. בנוסף, עצם האפשרות לתקן כזה דבר, הגדרה קטנה והכל עובד, במקום להתקין דרייברים או השד-יודע-מה. וכמובן, הדבר הכי בולט הוא החופש להפעיל את התקנת המערכת בכל כך הרבה צורות, זה דבר מקסים בעיני. נראה את Windows מתחרה בזה.

מעל הכל, השימוש השוטף במערכת עובד כ”כ חלק אפילו על מחשב כזה, חלש יחסית, כשלWindows לוקח המון זמן עד שאפשר להזיז משהו. גם כשWindows מציגה את שולחן העבודה היא מרמה קצת, היא לא באמת גמרה את כל האיתחול, יש עוד תוכנות שהיא רק עכשיו מפעילה, ולכן אני יודע שאני צריך לחכות עוד כדי שאוכל להתחיל להשתמש במחשב. לעומת זאת, כששולחן העבודה הלינוקסאי מוצג לי, אני יודע שעכשיו אני יכול לעבוד, בלי חוכמות. וזה קורה הרבה יותר מהר מאשר בWindows (אפילו אם נמדוד רק עד הופעת שולחן העבודה). גם במהלך השימוש עצמו, הכל רץ הרבה יותר מהר.

בשתי מילים: לינוקס שולתתתתתתת.

הערה לסוף כתיבת הפוסט: הטריגר לפוסט היה לשתף אחרים שאולי ייתקלו בבעיה (למי עוד יש היום עכבר סריאלי, בעצם?) ולהקל על מציאת פתרון, אבל חוששני שזה הפך יותר לשיר הלל ללינוקס. נו, טוף. (מתאפק לא להוסיף *אנחה כבדה*. אופס, הנה הוספתי.)

אופרה מיני 4.2 בטא זמינה להורדה, כך פורסם לפני יומיים.

החידושים לא נראים לי מסעירים, הכנה ליישום נרחב של איזון העומסים בין חוות שרתי הפרוקסי בארה”ב ובאירופה, החזרה של אפשרות בחירת מעטפת (סקין בלע”ז) כבגירסאות שלפני יציאת גירסה 4 (אם זכרוני אינו מטעני, יש כעת יותר אפשרויות, בעבר היו רק ארבע), הוספת כפתור של אישור הסכם המשתמש לטובת משתמשי בלאקברי, וגישה ל”הערות” שמובנות בדפדפן השולחני (מי המציא את התרגום הזה לצירופי מילים המכילים את המילה Desktop?) ומסתנכרנות דרך Opera Link, בנוסף לסימניות והחיוג המהיר.

פונקציה שנראית לי מעניינת אבל לא הצלחתי להשתמש בה בשום צורה היא תמיכה בקישורי RTSP, להזרמת מדיה, פרוטוקול שאתר YouTube הסלולרי משתמש בו, למשל. משום מה אני לא רואה שאני בכלל מופנה לאן שהוא, למרות שברור לי שגם אם כן, לא הייתי יכול להשתמש בפונקציה הזו כי באורנג’ יש Streaming רק לדור 3.

מה כן משמעותי מבחינתי? שעל תרגום הגירסה הנוכחית לעברית אני אמור לקחת אחריות, כלומר, אני כיום המתרגם (בהתנדבות, שלא תחשבו) של אופרה לעברית, והשתדלתי לנפות בעיות מהתרגום הישן שהיה לפני. כעת אני מנסה לשים לב אם יש תרגומים שלא מתאימים למקום בו הם מופיעים (שם עצם במקום פעולה, למשל), או שיבושים של ממש.

ומכאן תצא הבקשה, אם יש מי מקוראי הבלוג שמשתמש משום מה בגירסה המתורגמת, נא להודיעני אם מוצאים איזה שיבוש, כאן בתגובות, במייל, או עדיף דרך דיווח הבאגים מהתוכנה עצמה (תפריט > כלים > עזרה > דיווח באגים).

להורדה הפנו את הסלולרי שלכם לכתובת http://operamini.com/beta.

עדכון מאוחר: יצאה כבר כגירסה סופית. להורדה הפנו את הסלולרי שלכם לכתובת http://operamini.com.

אתמול הודיעו בבלוג של אופרה מיני על השקת ניסוי חדש, יצירת מספר מרכזים של שרתי אופרה מיני.

הסבר טכני קצר:
כדי שאופרה מיני תוכל לעבוד במהירות שהיא עובדת ועל רוב המכשירים המצויים, גם אם הם לא סמארטפונים עתירי כח עיבוד וזיכרון, אי אפשר להעמיס על הסלולרי המסכן את עיבוד דפי האינטרנט כמו שהם. בנוסף, דפי האינטרנט בצורתם הרגילה, קוד הטמל, הם דבר מאוד לא יעיל מבחינת תעבורה, הרי זה טקסט פשוט, גם אם הוא שימושי מהרבה בחינות (ריבוי פלטפורמות וכו’), מבחינת תעבורה היה עדיף אם היה זה קוד בינארי דחוס. כשמדובר במחשבים התעבורה לא ממש משנה. לא ברמה הזו, אבל כשמדובר בסלולרי, עם קצב נתונים של 54kbps בGPRS (מה שנקרא דור 2.5), זו תהיה זוועה, במיוחד אם משלמים על החיבור לפי נפח הנתונים.

מהסיבות הללו קמו אופרה ומצאו פתרון: הקימו שרתים שמשמשים כפרוקסי (מתווך) ותוכנה, המשמשת כלקוח לתקשורת עם הפרוקסי, להתקנה בסלולרי. כך כשהלקוח מבקש דף אינטרנט כלשהו הבקשה נשלחת לשרתי אופרה מיני, השרת קורא את הדף, מתרגם אותו בהתאמה למאפייני התוכנה (למשל, האם התוכנה במצב תצוגה רגילה או שצריך להתאים את הדף לרוחב המסך? אם כן, מה הרוחב?) ושולח אותו ללקוח כקוד בינארי דחוס (OBML הם קוראים לזה, אם תתעקשו). גם חסכנו בתעבורה וגם למכשיר יש מעט מאוד עבודה בפיענוח המידע והצגתו.

כעת, כשאופרה מיני נעשית יותר ויותר נפוצה, והעומס על השרתים גדל, אופרה החליטו להעמיד עוד מרכזי שרתים בעולם כדי לחלק את העומס וגם לתת מהירות משופרת כשתתחבר לשרת קרוב יותר.

כדי לבחון את הרעיון ולראות אם אין תקלות בחלוקת העומסים הזו אופרה יצרו גירסת נסיון לאופרה מיני 4.1, בה קיימת התכונה של התחברות אוטומטית לשרת הקרוב יותר או העמוס פחות, ומבקשים מהמשתמשים המוכנים לסייע בבדיקות שישתמשו בה.

התוכנה מותקנת בנפרד מהגירסה הרגילה ומקבלת את השם Mini Global Test. ההבדל היחידי הנראה לעין בין גירסה זו לגירסה הרגילה שצויין בהודעה של אופרה הוא שיופיע בתחילת כותרות הדפים הצירוף [US] או [EU] לפי השרת שאליו מתחברים, האמריקאי (החדש) או האירופי (הם רומזים על הבדלים נוספים, אבל לא מפרטים. עדיין לא מצאתי וגם לא ראיתי שמישהו אחר מצא). בינתיים אנשים מדווחים שהם מקבלים רק את האמריקאי. הגיוני, עוד אין עליו עומס אז למה שיופנו לאירופי הותיק שכולם עליו?

מהתרשמות אישית נראה שכעת התוכנה מהירה פי כמה, אולי בזכות השרת עצמו ואולי בזכות זה שהחיבור מהארץ לארה”ב אמור להיות מהיר יותר מאשר לאירופה. בכל מקרה, אני ממליץ.

להורדה יש לגלוש מהדפדפן הסלולרי (לא מאופרה מיני!) אל http://mini.opera.com/globaltest/

קישורים נוספים:

ישיר להורדה באנגלית, ללא חתימה דיגיטלית

לבחירת גירסה חתומה דיגיטלית
‏
עדכון:
קצת אחרי שפירסמתי את הפוסט התחלתי לקבל גם את השרת האירופי, עדיין המהירות מעולה. (גם לו)
‏
עדכון חשוב:‎‎
אם משום מה אתם משתמשים באופרה מיני כקורא רסס (מי יעשה כזה דבר כשיש את גוגל רידר?), אין טעם בשימוש הזה בגירסה זו. פריטי הרסס שנקראו וכדומה לא מסונכרנים בין השרתים השונים למניעת תקלות שונות ומשונות. (מקור)

נרשמתי לSiteMeter כדי לקבל קצת סטטיסטיקות על מה קורה פה בבלוג, או יותר נכון לומר מי קורא פה בבלוג. בשביל מה זה טוב?

א. כדי לטפח קצת את האגו ולקבל עידוד אם אראה שיש מי שקורא פה. (מצד שני אולי זה בדיוק מה שישבור אותי אם אראה את נתוני האמת?)

ב. אולי המקומות שמהם אנשים הגיעו יתנו לי רעיונות נוספים לכתיבה, בפרט כמו שעושים גדי ואני-לא-נזכר-מי-עוד ונמרוד.

בקיצור, עברתי קצת על האפשרויות שם באתר וגיליתי את הדבר הבא:

Instead of starting your counter at one, you can start your counter at a higher number. This can be used to show the number of visitors that were counted before Site Meter was added to your web pages.

בטח… אם כי, במחשבה שניה, אם האגו של מישהו שברירי מכדי שיעז להתחיל את מונה מספר הקוראים מאפס, אולי זה לא רעיון טוב לומר לו בפנים מה הסיבה שהוא מעלה ידנית את המונה. כנראה יש להם יעוץ פסיכולוגי שם.